לבנת אלול מקשיבים לרוחות הנשמה

צלחת מרק חמה (הגוף מבקש לחם, מרק, חמאה)

שלכת נופלת על האדמה,

ריחות עוגיות קינמון,

מחליפות את מגע שאריות חול הים.

אני נכנסת הביתה מהחצר, פנימה

יושבת לכתוב

לבנת אלול

"רגע לקראת הזריעה"

הצבעים מתחדדים, מעמיקים,

קרני השמש הופכות אט אט משורפות למוזהבות,

הזיתים, על הענפים, הולכים ומשמינים,

השקיעות מדרימות בצעדי ענק, על קו החוף המוזהב ('יום השיוויון' עודקה כאן)

הנמלים מזדרזות, אוספות אל קניהם, את אחרוני הקש והפירורים .

אלול: זמן להתבוננות חדשה

מחזור השנה השנה הגיע לשיא בשבועות,

אב, כשיווה, שרף את השדה,

ובאלול אנחו יוצאים לחופשה:

לקבל השראה,

לקראת ההשרה וההשתרשות של תשרי,

עם פתיחת מחזור שנה חדש.

העלים והזרעים, רוקדים עם מחול הרח הסתווית ונוחתים אל האדמה הצמאה.

ובעוד, עת רק התחדשה לבנת אלול, העצים שלו ענפים חדשים אחרונים, והבריזה הקייצית רק רמזה,

הרי שעם שקיעתה, ממשיכים העצים את מסעם: משיא -לכמילה,

והבריזה המרומזת, מתהווה לרוח סתיו, נושפת ומתעצמת, מפילה את הזרעים, אל האדמה היבשה.

בטבע הושלם מחזור שלם של שנה, ומחוג הזמן מורה על השיא-שהוא תחילת המוות,

בקמילה, שלכת, ונפילת הזרעים, על האדמה.

עם מחזורה המלא של לבנת אלול: הנשים בעלות המזג האוורירי יחלו למשוך עורן בשמן.

נשות המים - יחושו את תנועת המים הגדולים, בחילופי העונות, בלבנה מלאה, כסערה בבטנן.

נשות האש מתעודדות ומתרגשות לקראת העונה הקרירה.

הטוות, מבינהן, תחלפנה את חוטי הכותנה בצמר.

הגברים בודקים את חלונות הבית, ודואגים להסקה לקראת העונה הגשומה.

השמיכות העבות והסודרים יצאו מהבודיים - לכביסה

ושקיעות הים מוחלפות בפיז'מות ריחניות.

הגוף מבקש פחות פרות וירקות ויותר פחמימות….

ואט אט האגוזים, ירקות השורש והאבוקדו יחלפו נאותה את השייק והסלט.

ריח של גשם ראשון מרגש את כולם

היופי שמתרחש בחילופי העונות מיועד גם כדי לרגש ולחדד את המתבונן

ומאפשר רגע לעצירה ברווח הדק – בין הסוף להתחלה:

מההתרחבות בשיאה, לתחילתה של הקמילה

זמן התבוננות,

יציאה מעצמינו לחופשה,

לשאלת שאלות/ ברור כוונות/ קבלת השראה,

לקראת הזריעה עם תחילתה של שנה חדשה.

חודש אלול זהו זמן סגירת מעגלים, תשלום חובות ו'סיום קרמות' לא פתורות מכל השנה שחלפה.

החודש לבנת אלול תחולל אותנו לסיים את מעגל השנה בשלמות, בהסתכלות מפוכחת, לקראת מה נשנה ומה השתנה, עם רגע של התבוננות מחודשת, לקראת השנה החדשה.

וכעומק השאלות הנשלחות עם רוחות הסתיו באלול,

כך חיצי הכוונות, בתשרי, בברכות לשנה החדשה

ולשנה הבאה, יהיו מכוונות וחדות יותר,

לעבר מטרה,

שהקשיבה היטב,

לרוחות הנושבות של הנשמה.

לעצור להקשיב? תגידו …."

למי יש זמן????"…. ואני אומרת

וגם שלמה המלך החכם

אמר:"לכל זמן !!!"

ככל שההקשבה של אלול עמוקה יותר, כך זרעי הכוונות יהיו קרובים,

מעובדים,

מדויקים,

מלוטשים

ומתוקף כך – בעלי פוטנציאל טוב יותר לקבל את הפריית האם, להעמקת ההבשלה (רחם החורף) מזרעון קטן - למציאות חדשה, עם כנסתנו, בחשוון, ל”עונת הרחם”, המכנסת, והגשומה.

ולמתמסרים לרוחות הסתיו, הרהורי ותהיות אלול – יתגבשו ויתהוו,

עד לתפילות לגשם,

לכוונות מזוככות ומוכנות בכמיהה,

תשוקה אדירה,

געגע עז להגשמה,

ממש כמו צמאונה של האדמה שעתה מורגש,

בזריעת הכוונות החדשות של תשרי,

והצלילה פנימה, של לבנת חשוון.

מוזמנים לקבל את מתנתה של לבנת אלול זמן – הסכמה והקשבה למשבים: הנשימתיים, הפיזיים והנפשיים, הפנימיים והחיצוניים. תנו לרוחותיה לנשוב בין כנפי 'הרואה במבט על' .

בתשרי נשב בסוכותינו ונתפלל לגשם בטקס (הפגני הנשי היחידי בתרבות זו!)

בתפילת האדמה/ האישה לגשם, להפריית אם המים

של זרענו החדש.